#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מרגילין הבהמה ביו&quot;ט?	"הרמב&quot;ם משמע דאין מרגילין בהמה מרגל אחת להוציא העור שלם מפני טורח גדול, ודייק הב&quot;י דאם מפשיט דרך ב&#x27; רגלים דליכא טרחא להפשיט העור שיהיה שלם יהא מותר, אבל מרש&quot;י והטור משמע דבכל אופן נחשב טרחא אם מפשיט העור שלם [ולא חששו להתיר בזה סופן משום תחילתן דקים להו לחז&quot;ל דגם אם לא יתירו לו זה ישחוט ולא ימנע (ערוה&quot;ש סע&#x27; א&#x27;)]. להלכה, המחבר מקיל כהרמב&quot;ם דאסור דוקא מרגל אחד דיש בזה טורח גדול, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) הביא הב&quot;ח דמחמיר כרש&quot;י דבכל אופן אסור (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), ולפי&quot;ז אסור אפי&#x27; אם מפשיט דרך הפה עד זנבו אסור דהוי טרחא יתירא (שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;), והערוה&quot;ש (סע&#x27; א&#x27;) ס&quot;ל דאפי&#x27; להרמב&quot;ם אסור להפשיט כולה והא דנקט דרך רגל אחד אורחא דמילתא נקט"	סימן תצט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למלוג עור גדי?	"איתא בגמ&#x27; ביצה (ל&quot;ד ע&quot;א) דמולגין את הראש ואת הרגלים [דמליגה מסיר השערות], והב&quot;י הביא מח&#x27; ראשונים אם זהו בדוקא מפני שקשה להפשיט אברים אלו אבל שאר מקומות אסורים דאפי&#x27; אם כוונתו לאכול העור עם הבשר מ&quot;מ אינו אלא למפונקים ואינו שוה בכל נפש וגם נראה כמעשה חול [ועוד יש בו טרחא יתירא (שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;)], ויש סוברים דראש ורגלים לאו דוקא וה&quot;ה שמותר למלוג כל הגדי אלא שדיברו בהווה. הטור הביא דעת הבה&quot;ג ויש בזה ב&#x27; גרסאות, הב&quot;י ס&quot;ל דהוא מקיל למלוג כשהוא רוצה לאכול העור אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא שהרבה סוברים דהבה&quot;ג אוסר, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;) דנכון להחמיר לכתחילה אבל אין למחות ביד המקילין דמלבד שיש ב&#x27; גרסאות בבה&quot;ג יש ראשונים בב&quot;י דמקילין לגמרי למלוג כל הגדי אפי&#x27; שלא לצורך אכילה, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ג&#x27;) מצדד להקל כהמחבר"	סימן תצט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במליגת תרנגולת?	"כתב הב&quot;ח בשם הסמ&quot;ק דמותר למלוג כולו דא&quot;א להפשיטה (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תצט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בהמה שנשחטה ביו&quot;ט האם מותר לטלטל עורה?	"ב&quot;ש ס&quot;ל דהוי מוקצה ואינו יכול להגביהו אלא אם יש עליו כזית בשר אבל קיי&quot;ל כב&quot;ה דמותר להגביהו אפי&#x27; בלא בשר והקילו באיסור מוקצה משום התירו סופן משום תחילתן דחיישינן דלמא אתי לאמנועי משמחת יו&quot;ט [דבעלמא עור לח הוי מוקצה, ולפי הי&quot;א לעיל (סי&#x27; ש&quot;ח סע&#x27; כ&quot;ה) עור בהמה דקה יבשה ג&quot;כ מוקצה (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;)], ולפיכך מותר לטלטלו מחמה לצל אבל אם יודע שלא יפסיד העור אסור לטלטלה (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן תצט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להניח העור במקום דריסת הרגלים?	"ב&quot;ש סברי דאסור אבל אנן קיי&quot;ל כב&quot;ה דמותר אע&quot;פ דדמי קצת לעיבוד מ&quot;מ אף בזה אמרינן דהתירו סופן משום תחילתן, ומבואר בגמ&#x27; דזה מותר בצירוף הסברא דאינו ניכר כ&quot;כ שכוונתו לעיבוד דאפשר ששוטחה כדי שישבו עליה. והב&quot;ח מקיל אפי&#x27; לשוטחה ע&quot;ג יתידות אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) ושאר האחרונים חולקים עליו דניכר דכוונתו לעיבוד ויש לחוש שמא אתי למימלחה ג&quot;כ (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן תצט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למלוח בשר ע&quot;ג העור?	"איתא בגמ&#x27; דמותר למלוח עליו מעט מלח לצלי [לרש&quot;י מדינא אפי&#x27; לצלי בעי מעט מלח, לתוס&#x27; הוא לטעם, ולמעשה נוהגין להחמיר כרש&quot;י למלוח מעט לצלי (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, גליון מהרש&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב)] אבל לא ימלוח עליו הרבה [לקדירה] דזה נעשה עיבוד יפה להעור (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), והוסיף המג&quot;א דצריך ליזהר שהעור יהא מונח בשיפוע כדי שלא יבלע הבשר את הדם שנפלט, ועי&#x27; מש&quot;כ בסמוך (סע&#x27; ד&#x27;) לגבי מליחה בזה&quot;ז"	סימן תצט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא עצה למלוח כל העור?	"הראשונים הביאו ירושלמי דמותר להערים ולמלוח כאן מעט בשר וכאן מעט בשר, והב&quot;י הביא מרדכי דדוקא צורבא מרבנן יכול להערים אבל הב&quot;י כתב דמסתימת שאר הפוסקים משמע דמותר לכל אדם, וכן הוא מפורש ברבינו ירוחם, וכן סתם המחבר להקל, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; של&quot;ט סע&#x27; ז&#x27;) דהב&quot;י הביא הרא&quot;ש דיש הרבה מיני הערמאות באיסורי דרבנן ואינן שוין אהדדי, והערמה זו מותר לכל אדם"	סימן תצט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשחטה מערב יו&quot;ט אבל נפשטה ביו&quot;ט?	"הרא&quot;ש והרשב&quot;א מחמירים, אבל הרמב&quot;ם, רש&quot;י, והר&quot;ן מקילין, ולמעשה פסק המחבר כרא&quot;ש והרשב&quot;א דאינו יכול לטלטל העור דהרי היה אפשר מאתמול [ואסור אפי&#x27; אם שכח להפשיטה דאין לחלק בין מזיד לשוכח (מהרי&quot;ל, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)], אמנם באופן דלא היה אפשר מאתמול להפשיטה בזה יש להקל לטלטל העור ביו&quot;ט [אע&quot;פ שהמג&quot;א כאן מסופק בדבר זה, מ&quot;מ פשוט ליה לעיל (סי&#x27; תצ&quot;ז) להקל ויש לצרף גם שאר הראשונים דמקילין לגמרי (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו)] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן תצט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שחטה ביו&quot;ט ראשון ונפשטה ביו&quot;ט שני?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא המהרי&quot;ל דמצדד להחמיר בזה דלגבי יו&quot;ט שני הוי כאילו נשחטה מערב יו&quot;ט, אכן הבגדי ישע מצדד להקל דאנן בקיאי בקביעי דירחא. להלכה, המ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;) הביא המג&quot;א, אבל בשעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ז) הביא הבגדי ישע [ונראה לר&quot;י באק דתלוי אם היה לו אפשרות להפשיט ביו&quot;ט ראשון, וכן מצינו מח&#x27; זה לקמן (סי&#x27; תק&quot;ט סע&#x27; א&#x27;) וכתבו הפוסקים דדוקא אם היה אפשר מיו&quot;ט ראשון אסור ביו&quot;ט שני]"	סימן תצט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנוצות של עוף כשנשחטה ביו&quot;ט?	"הרמ&quot;א פסק כהמרדכי דמקיל לומר דמותרים בטלטול להצניען משום התירו סופן משום תחילתן כמו עור, וכן נקט הערוה&quot;ש (סע&#x27; ו&#x27;), אבל הפר&quot;ח חולק עליו דלא חזי למזגא עלייהו (מחה&quot;ש) [ותי&#x27; רע&quot;א דמשום איסור מוקצה התירו סופן משום תחילתן אע&quot;פ שאינן ראוין למזגא עלייהו דזהו בכלל אוכל נפש], אבל לכו&quot;ע מותר לטלטל הפלעדערו&quot;ש של אווז דראוי להשתמש בה לכבד בה את הרצפה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) [ואינו נולד דחזי לשחוט אותה בין השמשות ואינו דומה לאפר כירה דהוי מעשה חדש (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט) {וצ&quot;ב קצת}]"	סימן תצט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למלוח חלבים?	"איתא בגמ&#x27; דאסור למלוח חלבים, וביאר הר&quot;ן דכיון דאינו אוכל יש בו איסור עיבוד (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, ט&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן תצט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדברים בחלבים שאסורים שמא יבא למלוח אותם?	"1) אסור להפוך אותם דהוי כעין תיקון חלבים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) [דצד העליון מתקשה ע&quot;י הרוח (ב&quot;ח)]&lt;br&gt;2) אסור לשטוח חלבים ע&quot;ג יתידות דמוכחא מילתא שעושהו כדי שלא יסריחו ושמא יבא לידי מליחה (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, ט&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) [משא&quot;כ בעור אינו ניכר כ&quot;כ אלא הרואה יאמר שהניחו כדי שישיב עליה (מג&quot;א שם, ט&quot;ז שם, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;)]"	סימן תצט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם החלבים מוקצים?	"הט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא מהגהות אשר&quot;י דאינו מוקצה דחזי להדלקה, וגם דדעתו עלייהו להצניעם שלא יאבדו, אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) הקשה עליו מגרעינים דאמרינן לקמן (סי&#x27; תק&quot;א) דהוו מוקצה אע&quot;פ שהם ראוים להדלקה [ודחה הנתיב חיים דחלבים הוו אוכל אלא שאריא הוא דרביע עליה (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א), והערוה&quot;ש (סע&#x27; ח&#x27;) תי&#x27; דאוכלים אין עומדים להדלקה והוי נולד משא&quot;כ חלבים עקרן להדלקה ואין זה נולד], ועוד הקשה דמבואר מתוס&#x27; (שבת כ&quot;ט ע&quot;א) דמהני דעתו עליו רק אם נשחטה מערב יו&quot;ט ולא כשנשחטה ביו&quot;ט [ולפי הערוה&quot;ש הנ&quot;ל אף זה מיושב], אלא פי&#x27; המג&quot;א דההגהות אשר&quot;י לשיטתו דס&quot;ל כר&quot;ש אפי&#x27; בנולד אבל לפי הרמ&quot;א (לעיל סי&#x27; תצ&quot;ה) דמחמיר ביו&quot;ט בנולד ה&quot;נ החלבים הוו מוקצה ואינו מותר לטלטל אותם אלא להצניען דהתירו סופן משום תחילתן, ואם נשחטה מערב יו&quot;ט אז אין החלבים מוקצים (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), והערוה&quot;ש (סע&#x27; ח&#x27;) מקיל כהט&quot;ז דאפי&#x27; אם נשחטה ביו&quot;ט אין החלבים מוקצים"	סימן תצט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחתיכת שעוה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) דחזי להדלקה ע&quot;י הנחת פתילה על גבה ולפיכך אינה מוקצה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן תצט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מקצה החלבים לסחורה?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) דאז הם אסורים בטלטול, והשיג עליו השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ב) דלכאורה זה תלוי במח&#x27; מחבר ורמ&quot;א אם יש מוקצה ביו&quot;ט, ותי&#x27; דאפשר דהט&quot;ז מיירי כשהוא מקפיד עליהם כ&quot;כ שלא ישתמש בהם שום תשמיש והוי מוקצה מחמת חסרון כיס"	סימן תצט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעור (לח/יבש) שהופשט 1) מערב יו&quot;ט 2) ביו&quot;ט?	"1) אין בו איסור נולד אלא הוי כעור דעלמא דאמרינן לעיל (סי&#x27; ש&quot;ח סע&#x27; כ&quot;ה) דאם הוא לח הוי מוקצה ואם הוא יבש אינו מוקצה (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) 2) הוי נולד, ואם הוא לח יש היתר לטלטלו שלא יסריח דהתירו סופן משום תחילתן אבל אם הוא יבש אסור לטלטלו (מג&quot;א שם, מ&quot;ב שם), אכן פקפק עליו השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ד) כיון שיש היתר למזגי עלייהו כשהיו לחין אע&quot;פ דמבואר בהרשב&quot;א דהוי רק ישיבה ע&quot;י הדחק כ&quot;ש דיהא מותר לישב עליהם כשהם יבשים וראוין לישיבה לגמרי"	סימן תצט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למלוח בשר עליהם?	"בודאי אסור למלוח בשר עליהם ממש דאז נאסר הבשר מחמת המליחה (ט&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז), אלא אפי&#x27; אם מולח הבשר באויר למעלה מן החלבים אסור, ויש בזה ב&#x27; טעמים, א&#x27; הטור פי&#x27; דסגי להו לחלבים במעט מלח והוי כעיבוד, ב&#x27; הר&quot;ן פי&#x27; דאין דרך למלוח חלבים וא&quot;כ מוכחא מילתא דלעבדן קעביד (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה) [ולפי&quot;ז המג&quot;א מצדד דאסור למלוח בשר אפי&#x27; ע&quot;ג עור דאין דרך למלוח עור בזה&quot;ז, אבל שאר האחרונים חולקים עליו ולפיכך המ&quot;ב לא הביא חידוש זה (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה), אכן הערוה&quot;ש (סע&#x27; ז&#x27;) מחמיר כהמג&quot;א]"	סימן תצט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעלי [דף עב וכבד]?	"הוא שמיוחד לכתוש בו הריפות [וזה אסור ביו&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)], הרי&quot;ף ס&quot;ל דהוי כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לצורך גופו ומקומו, אבל תוס&#x27; והרא&quot;ש ס&quot;ל דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס אלא שהתירו לקצוב עליו בשר לצורך יו&quot;ט, ולהלכה המחבר והרמ&quot;א פסקו כהרי&quot;ף {וצ&quot;ב למה לא חששו לתוס&#x27; והרא&quot;ש, ותי&#x27; ר&quot;י באק דבאמת ליכא מח&#x27; בדין אלא במציאות ואה&quot;נ לו יצויר דיש כלי שמקפידין עליו שלא להשתמש בה לדבר אחר באמת הוי מוקצה מחמת חסרון כיס}, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&#x27;) חידש דלעולם ס&quot;ל להרי&quot;ף דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס והתירו משום שמחת יו&quot;ט, ואפי&#x27; לאחר שקצב עליו בשר התירו לצורך גופו ומקומו משום התירו סופן משום תחילתן אבל לא התירו מחמה לצל בשביל זה [וצ&quot;ב מנ&quot;ל דבעלי אמרינן התירו סופן משום תחילתן]"	סימן תצט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במוקצה מחמת חסרון כיס לצורך יו&quot;ט?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) דלפי תוס&#x27; והרא&quot;ש מבואר מעלי שמותר וליכא הכרח דהרי&quot;ף חולק עליהם (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) [ואע&quot;פ שאסור להשתמש במוקצה מ&quot;מ כיון שהוא כלי קיל יותר (מג&quot;א לקמן סי&#x27; תק&quot;ט ס&quot;ק ט&quot;ו, רע&quot;א)], אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה אלא) מפקפק עליו דאדרבה דלפי מאי דקיי&quot;ל כהרי&quot;ף ליכא הכרח בכלל להקל בזה, וכן דייק מסתימת לשון הרמב&quot;ם והרשב&quot;א דליכא היתר לצורך יו&quot;ט במוקצה מחמת חסרון כיס, והביה&quot;ל מסיים וצ&quot;ע לדינא {ולפי הערוה&quot;ש הנ&quot;ל פשוט דמותר לצורך יו&quot;ט}"	סימן תצט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסדן עב שקוצבין עליו בשר?	"הוי כלי שמלאכתו להיתר ומותר אפי&#x27; מחמה לצל (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)"	סימן תצט סעיף ה		
